חברות רב־לאומיות הפועלות בישראל כוללות חברות זרות שמחזיקות סניף או מפעל בישראל וחברות ישראליות עם פעילות בינלאומית רחבה. למשל, ERB מדווחת כי כיום פועלות בישראל מעל 300 חברות רב־לאומיות. מאפייניהן של חברות אלו – מטה עולמי, פעילות במטבעות שונים, וצירוף בין דיווחים וניהול במרחב המקומי והבינלאומי – יוצרות אתגרים ניהוליים ופיננסיים מיוחדים. כתוצאה מכך נדרשים תהליכים וכלים מתקדמים, תכנון מס מקיף ועבודה עם מומחים מקומיים כדי לנהל ביעילות את הכספים העולמיים.

אתגרים מרכזיים בניהול כספים גלובלי

• סיכון מטבע חוץ: פעילות מסחרית בין־לאומית מחייבת טיפול בשערי חליפין משתנים. תנודות שער השקל מול הדולר/יורו עשויות לפגוע ברווחיות ולהקשות על תזרים המזומנים. פתרונות: גידור מט"ח באמצעות חוזי חליפין או אופציות, התאמת הוצאות והכנסות לפי מטבע, וגיבוי מערכות ERP/TMS לניהול אוטומטי של חשבונות רב־מטבעיים.
• סיכון אשראי ותשלומים: חברות גלובליות עלולות להתמודד עם לקוחות זרים שאינם משלמים במועד או בפירעון חלקי. לעיתים מתקיימות עסקאות “מזומן אצל משלוח” (CIF) או “חשבון פתוח” המגדילות את הסיכון. פתרונות: שימוש בפקטורינג (שבו בנק רוכש את שטרי החוב) וביטוח אשראי. לדוגמה, בנק מזרחי טפחות ממליץ לפעול באמצעות פקטורינג על מנת להבטיח קבלת תשלום מלא בזמן. פתרונות נוספים הם מערכות ניהול אשראי מתקדמות לבדיקת אמינות לקוחות, ושימוש באשראי מסחרי או ערבויות בנקאיות.
• פיקוח רגולטורי ודיווח מס בינלאומי: חוקי מס והגבלות דיווח משתנים במהירות. בישראל, רשויות המס מגבירות את הפיקוח על מחירי העברה בין־חברתיים, ומחייבות חברות רב־לאומיות עם מחזור גבוה בדיווח CBC- על פעילות בינלאומית. כללי ניכויי מס במקור, מיסוי על דיבידנדים ורווחי הון גם הם רלוונטיים. פתרונות: ייעוץ מס מקצועי, תכנון מבנה מס בינלאומי אסטרטגי, תיעוד מוקדם להסכמי תמחור (APA/BAPA) והקפדה על דיווחים כנדרש. לדוגמה, ERB מציינת כי היא מספקת ייצוג במע״מ ובקרת דיווח מול רשויות, ובכך מסייעת לעמוד בדרישות המקומיות.
• דיווח כספי ואיחוד דוחות (IFRS): חברות גלובליות צריך להפיק דוחות כספיים מתואמים לפי תקינה אחידה (למשל IFRS או GAAP). איחוד ישויות שונות ברחבי העולם מדגיש צורך בכלים מקוונים ובבקרת איכות נתונים. פתרונות: יישום ERP מלא שכולל מודול לריכוז ואיחוד דוחות כספיים (כפי שמערכת ERP מספקת גישה מרכזית בזמן אמת לנתונים פיננסיים ומנטרת מדדי KPI), ושימוש ברואי חשבון ולוגיסטיקת חשבונאות מאוחדת.
• ניהול הון חוזר: ניהול מלאי, חייבים וזכאים במידה גלובלית יכול להיות מורכב. למשל, חברות יצוא בישראל יידרשו לנהל תזרים מזומנים מרחבי העולם ולהתאימו לצרכים מקומיים. פתרונות: מיקוד ביעילות הון חוזר: קיצור זמני הגבייה, מו"מ על תנאי תשלום ארוכים אצל ספקים, מימון שרשרת אספקה וסחבת תזרימית. טכנולוגיות כגון כלים לתכנון ומעקב תזרים אוטומטיים (לדוגמה ERP/TMS שמבצעים תחזית מזומנים) תומכות בשיפור התזרים ובהפחתת עלויות מימון.
• ציות למדיניות בנקאית ורגולציה (AML ודיווחי FX): למרות הרפיית פיקוח המטבע בישראל, קיימת חובת דיווח על תנועות הון גדולות ועל נכסים במט"ח. חברות זרות מחויבות בהליך פתיחת תיק מס ובמתן דין וחשבון על פעולות של יחידה ישראלית. פתרונות: הקמת נהלי תאימות פנימיים (לדיווחים מס ועקיפת הלבנת הון), ושימוש בפקיד מטבע מסחרי לביצוע עסקאות בחו״ל בהתאם להוראות בנק ישראל. חברות כמו ERB מציעות שירותי ניהול כספים מלאים מול רשויות וממנעות חסרונות של טעויות דיווח.

רגולציה ומיסוי בישראל

ישראל היא שחקן פעיל במערכת מיסוי גלובלית. רפורמת OECD הכוללת שני נדבכים מרכזיים (Pillar One ו-Pillar Two) מחייבת מדינות להתאים את חוקי המס שלהן. לדוגמה, בנק ישראל מדגיש כי הפחתת ההטבות המיסויות המקובלות בישראל הופכת חשובה יותר לשימור המשקיעים הזרועץ. בתחום המיסוי המקומי, רשות המסים פרסמה לאחרונה חוזר המחייב קבוצות רב־לאומיות בדיווח CBC (להלן מדו״ח ישות אם סופית) במידה והיקף מחזור המפשט הוא כ-3.4 מיליארד ש״ח ומעלה. במקביל, רשות המסים מאכפת מחירי העברה: עסקה בין־חברתית חייבת להתבצע במחיר השוק הראוי. חברות הנושאות פעילות רב־לאומית נדרשות להכין תיעוד מס מקיף ולשקול הסכמים מוקדמים להסדרת ההכנסות וההוצאות הבין־לאומיות.
לעומת זאת, בתחום המע״מ עומד כעת שאלה לגבי גביית מע״מ מחברות בינלאומיות שמספקות שירותים דיגיטליים לישראל (כפי שהתווה תקציר חוק של משרד האוצר). תיקונים אלה צפויים לחייב חברות זרות לדווח ולשלם מע״מ על מוצרים דיגיטליים ושירותים ללקוחות בישראל. בנוסף קיימים דרישות דיווח של בנק ישראל על נכסים והתחייבויות בחו״ל (לפי פיקוח מטבע) ומסגרת חובת דיווח שנתי על נכסים בחו״ל (טופס 1585), המגבילות לפעמים הזזה חופשית של כספים. סיכום: על CFO בחברה גלובלית בישראל מוטלת האחריות למלא אחר כללי המס והבנק המקומיים, מה שמחייב ליווי מקצועי וחיבור למומחים ברשות המס, בבנק ישראל ובשותפי מס בינלאומיים.

ניהול סיכונים פיננסיים ו-KPI רלוונטיים

בניהול כספים גלובלי נהוג למדוד את הסיכונים באמצעות מדדים (KPIs) מתאימים:

• סיכון מטבע חוץ: מודדים חשיפה מטבעית נטו (Net Open Position) ו-Value at Risk (VaR) על תיק המטבע. לדוגמה, יחס גידור (hedge ratio) של שיעור מסוים מההכנסות במט"ח מסייע להפחית תנודתיות בספרים.
• סיכון אשראי: מחושבים שיעורי פיגורים (Days Sales Outstanding) ושיעורי חוב רע (bad debt ratio). טיפוסית נפגשים עם מדדי ביטחון אשראי (כמו דירוגים) וביטוח אשראי חיצוני (Credit Insurance) כאמצעים לצמצום.
• סיכון נזילות: עוקבים אחרי יחסים כספיים כגון Current Ratio (נכסים שוטפים לעומת התחייבויות קצרות) ופעילות תזרימית חיובית (Operating Cash Flow). ניתוח מחזורי הון חוזר (Cash Conversion Cycle) עוזר לזהות חסכים.
• סיכון רגולטורי: מקימים KPI של עמידה בזמני דיווח (למשל, קיום הגשות ה-CBCr במועד) ומערכות בקרת תהליכים (לדוגמה, מספר חריגות בביקורות מס או בנק). חשוב להבטיח סף נמוך של חריגות ומעידות רגולציה.

טבלה להמחשה של מיפוי סיכונים ופתרונות:

טכנולוגיות וכלים דיגיטליים משפרי ניהול כספים

השימוש במערכות דיגיטליות מאפשר לייעל משמעותית את התהליכים:

• ERP מקיף: מערכת ERP משולבת (כמו SAP, Oracle, NetSuite) מרכזת את כל נתוני הכספים של כל החברות הבת, מבטלת גיליונות אלקטרוניים מסורבלים ומפשטת סגירת תקופות. מחקר PwC (2024) מצא שארגונים המשתמשים במערכות ERP אינטגרטיביות מקצרים את סגירת החודש ב-30% ומעלים את יעילות צוות הכספים ב-40%. מערכות ERP מתקדמות מספקות גישה בזמן אמת לדשבורדים של מדדים פיננסיים (כגון תזרים מזומנים והון חוזר), ותומכות בדיווח רב־ממדי, בהקפדה על רגולציה פיננסית ואכיפת בקרה פנימית.
• TMS וניהול אוצר (Treasury Management): פתרונות ייעודיים לניהול אוצר (Treasury Management Systems) מציעים אוטומציה של ניהול מזומנים: תחזיות תזרימי מזומנים, התאמת תשלומים ובקשת אשראים אוטומטית. מערכות אלו מקצות באופן אופטימלי כספים בין חשבונות במטבעות שונים ומאפשרות גישור מהיר מול בנקים ומשקיעים.
• כלים לניהול מט"ח: בנקים ומסחר חליפין מספקים פלטפורמות היברידיות (FX platforms) לגידור מט"ח. כמו כן, שירותי עסקת דיגיטל (FinTech) מציעים כלים לגידור אוטומטי ולניהול משולב של פורטפוליו מט"ח.
• אוטומציה (RPA) ובינה עסקית: רובוטים פיננסיים (RPA) מבצעים פעולות שגרתיות – כגון עיבוד חשבוניות, התאמות בנקאיות או הכנת דו״חות – במהירות ובדיוק גבוה, תוך שחרור אנשי הכספים למשימות אנליטיות. מערכות BI (כגון Power BI/Tableau) מאפשרות שילוב של נתונים פיננסיים ממערכות ה־ERP, מהלך מכירות ומלאי, לניהול KPI בזמן אמת והכנת תחזיות דינמיות.
• דוחות וקונסולידציה לפי IFRS: אם נדרשים דוחות לפי IFRS או US GAAP, קיימות מערכות ייחודיות לאיחוד כספים (OneStream, Oracle FCCS) שמבצעות התאמה אוטומטית בין תקני חשבונאות ויודעות להפיק תוספות גילוי (notes) ברישום לפי תקן IFRS 10 ו-27.

לסיכום, שילוב הטכנולוגיות הנ״ל מפחית טעויות ידניות ומייעל את התהליכים הפיננסיים. לדוגמה, Dashboard בזמן אמת בדשבורד ERP מעניק נראות מלאה על זמני תגובה לשינויים במקורות הכנסה ושינויי רגולציה.

המלצות פרקטיות ליישום בתוך החברה

1. הקמת צוות מוביל: יש למנות בעלי תפקידים מרכזיים: סמנכ״ל כספים (CFO) או מנהל אוצר צירי, מנהל מס ובקרה, מנהל IT לכספים ועוד. מומלץ לכלול גם יועץ חיצוני (כגון שירותי CFO חיצוניים של ERB) כבר בשלב התכנון.
2. מיפוי אסטרטגי של ניהול כספים: בתוך 3–6 חודשים – בנו תכנית פעולה גלובלית: ספקו תכנון עסקי ופיננסי רב־שנתי (לחמש שנים קדימה), כולל תרחישים שונים (פתיחת שוק חדש, מטבע חליפין קיצוני, שינוי חקיקה). במקביל, אפיינו את סביבת העבודה: איזה ERP ניתן להשתמש, אילו פעולות יבוטחו (אפשור RPA), ומה סדר העדיפויות ברגולציה.
3. דיווח ותיעוד: בתוך 6–12 חודשים – וודאו שמערכת ERP או אמצעי אחר מסוגלים לייצר דוחות לבנק ישראל (לדוגמא חשבונות מט״ח) ולרשויות המס (לדוגמא טופס 1585, דו״ח יישות אם סופית). יישמו תהליך בקרה פנימי על מחירי העברה וניכויים במקור. במידת הצורך, ניתן להסתייע בשירותים מוסמכים לרישום חברה ודיווחים (כפי שנותנת ERB עם ייצוג במע״מ וניהול דוחות שוטפים).
4. שדרוג יכולות והדרכות: בצורה מיידית, קנו כלי BI ו-ERP עדכניים, והתחילו לפתח פתרונות אוטומטיים לתהליכים שגרתיים (דוחות חודשיים, חשבוניות, התאמות חשבונות). יש להכין צוותי הכשרה פנימיים ולוודא שבעלי התפקידים יודעים לנתח KPI ולפעול בזמן אמת.
5. מעקב והערכה רציפה: ארגנו דו״חות KPI תקופתיים (חודשי/רבעוני) ובדקו באופן שוטף היתכנות עסקאות חדשות בקו מדיניות מס. לדוגמה, מדדו את תוחלת הווריאציה במט"ח (VaR) והגדירו נקודות מפנה (trigger points) לפעולה (גידור נוסף, שינוי תוכנית תמחור).
   באופן כללי, מומלץ ליישם שינוי בפרקים: מיידי (אחידות ססטם, הגדרת תהליכים בסיסיים), 3–6 חודשים (כלי טכנולוגי מלא, מבנה מס מתוכנן, התייעלויות ראשוניות), ו-6–12 חודשים (מערכת B.I. בקרה מלאה, סקירות ניהול סיכונים, התאמות לפי התקדמות רגולטורית). כמובן, כל חברה תתאים את ההמלצות למאפייניה ולתעשייתה.

סיכום

ניהול כספים גלובלי מציב בפני החברות אתגרים רבים: מט"ח ומחירי העברה אינם ברורים, הוראות דיווח מחייבות, והצורך בלכידות מידע כספית בכל היישויות הוא קריטי. למרות זאת, פתרונות מעשיים קיימים: תכנון מס חכם, ניהול סיכוני אשראי בתמיכה בניהול אשראי/ביטוח, וטכנולוגיות ERP ו-TMS אוטומטיות מאפשרים להתמודד עם קושי זה. בנוסף, מומלץ להיעזר בשירותי מומחים פנימיים וחיצוניים כאחד – למשל על ידי מינוי CFO במיקור חוץ – על מנת להבטיח עמידה בדרישות הרגולטוריות ולמקסם יעילות (ERB מספקת שירותי CFO חיצוניים עם ניסיון של 30 שנה). בסיכומו של דבר, שילוב של מערכות מידע מתקדמות, תהליכי בקרה קפדניים ושיתוף פעולה עם גורמי מקצוע יאפשרו לכל חברה גלובלית בישראל לנהל את כספיה בצורה רווחית ובטוחה.

שאלות נפוצות (FAQ)

• אילו שירותים פיננסיים מציעה ERB לחברות רב־לאומיות בישראל? – ERB מספקת שירותים מקיפים לרבות ניהול כספים מלא (CFO), ייצוג במע״מ, חשבות פיננסית והנהלת חשבונות במיקור חוץ, רישום חברה ותשלומי מס, ודוחות כספיים חודשיים/רבעוניים.
• למי מתאימים שירותי ניהול הכספים במיקור חוץ של ERB? – החברה מובילה שירותי CFO במיקור חוץ לחברות סטארט־אפ, חברות הייטק וקרנות הון סיכון צעירות וגדולות, וכן לחברות רב־לאומיות המבקשות להתרחב בישראל.
• איך ERB מסייעת בקבלת החלטות פיננסיות עסקיות? – ERB מספקת ניתוח ביצועים ו-KPIs מותאמים אישית המעניקים תובנות בזמן אמת (מנטרים תזרים, הון חוזר ועוד) ומאפשרים קבלת החלטות מהירה ומושכלת. כמו כן, השימוש במיקור חוץ של שירותים פיננסיים מאפשר קבלת החלטות עסקיות נכונות ומשכללות בהתאם למטרות החברה.
• מה היתרון בעבודה עם שירותי CFO במיקור חוץ כמו ERB? – עבודה עם ERB מביאה ניסיון של מעל 30 שנה בפיננסים גלובליים ומקנה לחברה שקיפות ובקרה גבוהים. שירות CFO חיצוני חוסך מהמשקיע הקמת צוות פנימי רחב, ומאפשר להתרכז בפיתוח הליבה העסקית תוך עמידה בדרישות רגולטוריות ומיסוי מחמירות.
• אילו מדינות מכסות משרדי ERB ?ERB– פועלת גם בישראל וגם בחו״ל: לחברה יש משרדים בניו יורק, קליפורניה ולונדון לתמיכה בפעילות גלובלית.