התפתחות סטארטאפ ישראלי לשוק הבריטי היא מהלך אסטרטגי מבטיח, אך מחייב היכרות מעמיקה עם מערכת המס והרגולציה המקומית. אנגליה (הממלכה המאוחדת) מציעה לשוק הישראלי הזדמנויות נרחבות – קהל לקוחות גדול, סביבה עסקית דוברת אנגלית, ומרכז טכנולוגי ופיננסי מהבולטים בעולם.
יחד עם זאת, על מנת להקים סניף או שלוחה באנגליה בהצלחה, חברות חייבות להבין את חובות המיסוי שלהן, את דרישות הרישום והדיווח לרשויות, ואת ההבדלים המרכזיים בין הסביבה הפיננסית בישראל לזו שבבריטניה.
סוגי המיסים החלים על חברות בבריטניה
בעת הקמת פעילות עסקית באנגליה, יש לקחת בחשבון מספר סוגי מיסים מרכזיים שעל החברה לשלם ולדווח עליהם לרשויות הבריטיות. להלן המיסים העיקריים:
מס חברות (Corporation Tax)
מס החברות בבריטניה מוטל על רווחי החברה ומתייחס לרווחים מפעילות עסקית. נכון להיום, שיעור מס החברות הבריטי עומד על עד 25% – זאת במדרגות מס: חברות עם רווחים קטנים יהנו משיעור מופחת של 19% (על רווחים נמוכים, עד כ-50,000£ בשנה), בעוד שחברות עם רווחים משמעותיים (מעל 250,000£) יחויבו בשיעור המס המקסימלי של 25%. עבור רווחים בטווח הביניים קיים מנגנון מדורג. חשוב לציין שחברה בריטית תושבת (כלומר חברה שהתאגדה באנגליה או שמנוהלת ונשלטת משם) חייבת במס על בסיס הרווח הגלובלי שלה – גם רווחים שמקורם מחוץ לבריטניה. לעומת זאת, חברה זרה עם סניף (Permanent Establishment) באנגליה תחויב במס חברות רק על הרווחים המיוחסים לפעילותה בשטח בריטניה. כלל זה משמעותי לחברות ישראליות שמשאירות חלק מהפעילות בישראל – בריטניה תמסה רק את חלק הרווחים הנובע מהפעילות הבריטית. במסגרות אמנת המס בין ישראל לבריטניה, יש מנגנונים למניעת כפל מס, כך שהמס המשולם בבריטניה יזוכה מול חבות המס בישראל. בהשוואה לישראל, מס החברות הישראלי הוא 23% קבוע (נכון ל-2025), ללא מדרגות לפי גובה הרווח. כלומר, ברמת רווחים נמוכה מס החברות הבריטי עשוי להיות נמוך יותר מהישראלי, אך ברמות רווח גבוהות הוא עלול להיות גבוה מעט יותר.
נקודות נוספות לגבי מס חברות באנגליה: חברות זרות הפעילות באנגליה אינן כפופות למס נוסף מעבר למס החברות על העברת רווחים מחוץ לבריטניה (אין “מס על סניפים” או ניכוי במקור על דיבידנדים מהחברה הבריטית לבעלי מניות זרים – יתרון בהשוואה לחלק מהמדינות). עם זאת, בעלי מניות ישראלים המקבלים דיבידנד מהפעילות הבריטית יצטרכו כמובן לבחון את חבות המס האישית שלהם בישראל. חשוב גם לדעת שבאנגליה קיימים מנגנוני מס מיוחדים: למשל, משטר ה-Patent Box המאפשר לחברות טכנולוגיה לשלם מס חברות מופחת (כ-10% אפקטיבי) על רווחים הנובעים מניצול פטנטים וזכויות קניין רוחני. מנגנון זה מהווה כלי עידוד לחברות חדשנות המפתחות קניין רוחני בבריטניה.
מס ערך מוסף (מע״מ – VAT)
מס ערך מוסף בבריטניה, הידוע כ-VAT, דומה במנגנונו למע״מ בישראל, אך קיים שוני בשיעורים ובספי הדיווח. שיעור המע״מ הסטנדרטי באנגליה הוא 20%, בהשוואה ל-17% בישראל. חבות המע״מ חלה על מרבית המכירות של מוצרים ושירותים בבריטניה. עם זאת, קיים סף מחזור שנתי לפטור מרישום מע״מ: עסקים שמחזור ההכנסות שלהם בבריטניה נמוך מ-85,000£ בשנה (נכון להיום) אינם מחויבים להירשם כעוסקים לצורכי מע״מ ולא צריכים לגבות ולדווח מע״מ. ברגע שהמחזור חוצה סף זה, חובה על החברה לבצע רישום מע״מ ולהתחיל לגבות מע״מ מלקוחותיה ולהעבירו לרשויות.
עבור סטארטאפ ישראלי הפותח פעילות באנגליה, ייתכן שבשלב ראשון המחזור המקומי יהיה מתחת לסף הזה – אך יש לעקוב ולהירשם בזמן כדי למנוע קנסות. מנגנון קיזוז מס תשומות פועל בדומה לישראל: החברה רשאית לקזז את המע״מ ששילמה על הוצאות עסקיות (תשומות) כנגד המע״מ שגבתה מהמכירות, ולהעביר לרשויות רק את ההפרש.
הדיווח והתשלום של מע״מ באנגליה נעשה בדרך כלל אחת לרבעון (לעומת דיווח חודשי או דו-חודשי בישראל, בהתאם לגודל העסק). ישנה אפשרות לדיווח חודשי או שנתי במקרים מיוחדים, אך רוב החברות מגישות דו״חות מע״מ רבעוניים. מבחינת תהליך בירוקרטי, רישום החברה כעוסק מורשה למע״מ (VAT registration) מתבצע מול רשות המיסים HMRC באופן מקוון יחסית בקלות. השוואה לישראל: בישראל כל עסק חייב לפתוח תיק מע״מ בעת תחילת פעילות (למעט "עוסק פטור" עם מחזור נמוך מאוד), כך שהסף הבריטי נותן הקלה לעסקים קטנים בראשית דרכם.
כמו כן, שיעור המע״מ הבריטי מעט גבוה יותר, וישנם בבריטניה גם שיעורי מע״מ מופחתים או אפסיים עבור פריטים מסוימים (לדוגמה, אפס אחוז על מוצרי מזון בסיסיים וספרים) – הבדלים אלו עשויים להשפיע בהתאם לאופי פעילות החברה.
מיסוי שכר וביטוח לאומי (Payroll Tax ו- National Insurance)
כאשר חברה ישראלית מפעילה סניף באנגליה ומעסיקה עובדים שם, היא חייבת לעמוד בכללי המיסוי על שכר ובראשן ניכוי מס הכנסה במקור ותשלום דמי ביטוח לאומי בריטיים (National Insurance).
מערכת ניכוי המס במקור על משכורות בבריטניה נקראת PAYE (Pay As You Earn), ומחייבת את המעסיק לנכות מכל עובד את מס ההכנסה המתאים למשכורתו בכל תשלום שכר. מדרגות מס ההכנסה באנגליה לפרטים הן פרוגרסיביות (בסביבות 20% ברמות שכר נמוכות, 40% ברמות בינוניות, ו-45% ברמות גבוהות מאוד), והמעסיק מדווח ומשלם את המס הניכוי לרשות המסים באופן שוטף (בדרך כלל מדי חודש). בנוסף למס ההכנסה, על החברה לנכות ממשכורת העובד דמי ביטוח לאומי (NIC – National Insurance Contributions) ולעמוד בחובת תשלום חלק המעביד לביטוח הלאומי.
באנגליה, ביטוח לאומי מחושב כאחוז מהשכר: העובד תורם אחוז מסוים משכרו (כ-12% במדרגת השכר העיקרית, ואחוז מופחת על חלק שכר גבוה במיוחד), בעוד שהמעסיק מוסיף תשלום מעביד בשיעור קבוע (כ-13.8% על מרבית המשכורות, מעל סף קטן פטור).
תשלומי ה-National Insurance מעניקים לעובדים זכויות סוציאליות (פנסיה ממלכתית, קצבאות וכו'), ובדומה לישראל – זהו מרכיב מהותי בעלות העסקת עובד. בהקשר הישראלי, יש לזכור כי גם בישראל המעסיק מנכה מס הכנסה ממשכורות העובדים ומעביר לביטוח הלאומי דמי ביטוח עבור העובד והמעביד. עם זאת, קיימים הבדלים בגובה התשלומים ובמנגנון: בישראל שיעורי ביטוח לאומי ובריאות על שכר מחולקים לשתי מדרגות (נמוכה וגבוהה) ושיעורם המצטבר נמוך יותר עבור המעסיק (כ-7.5% מעל סף מסוים) וקרוב לכך לעובד (כ-12% מעל סף).
כמו כן, בישראל מנוכה גם מס בריאות כחלק מהתשלום. חברה ישראלית שתרחיב פעילותה לאנגליה צריכה להיערך להבדל זה בעלויות השכר, ולפתוח תיק מעסיק באנגליה לצורך דיווח שוטף ל-HMRC.
מעבר לכך, על המעסיקים בבריטניה חלה חובת רישום עובדים לתוכנית פנסיה (Auto-enrollment) – רגולציה המחייבת להפריש לפנסיה עבור העובד, דבר שמהווה עלות נוספת ולא קיים בישראל כחובה חוקית על מעסיק (בישראל הפרשות הפנסיה נובעות מהסכמי עבודה ולא מחוק מדינתי ישיר כמו בבריטניה).
אתגרי תכנון מס והיבטי רגולציה פיננסית לחברות טכנולוגיה
התרחבות בינלאומית מציבה בפני סטארטאפ טכנולוגי אתגרי תכנון המס והרגולציה שאין לזלזל בהם. אתגרי תכנון מס נוצרים כתוצאה מהפעלת העסק בשתי מדינות שונות: ישראל ובריטניה. יש לתאם את מבנה הפעילות כך שהנטל המס הכולל יהיה אופטימלי ובמקביל חוקי בכל אחת מהמדינות. אחד ההיבטים המרכזיים הוא תמחור העברה (Transfer Pricing) – קביעת מחירים לעסקאות בין החברה הישראלית לחברה הבת או הסניף באנגליה. רשויות המס בשתי המדינות דורשות שתמחור זה יתבצע בתנאי שוק הוגנים, כדי למנוע העברת רווחים מלאכותית למדינה עם מס נמוך יותר.
לדוגמה, אם מרכז הפיתוח נותר בישראל והמטה השיווקי בלונדון, יש לקבוע בחוזה כמה משלמת החברה האנגלית לחברה הישראלית עבור שירותי הפיתוח, ולהצטייד בתיעוד תמחור שיעמוד בביקורת. תכנון מס לקוי או היעדר מסמכי Transfer Pricing עלול להביא לחיובי מס נוספים, קנסות וריביות. בנוסף, אמנת המס בין ישראל לבריטניה מאפשרת להימנע מכפל מס על ידי זיכוי מס זר – אבל כדי לממש זאת, החברה צריכה לתכנן מראש היכן מופקים הרווחים וכיצד לדווח עליהם באופן המתאים לחוקי שתי המדינות.
רישום, דיווחים וחבות לרשויות – מה חייבת חברה זרה לעשות?
הקמת פעילות באנגליה – בין אם כסניף של החברה הקיימת בישראל ובין אם כחברה בת בריטית – מגיעה עם חובות מנהלתיות ודרישות דיווח ברורות. להלן סקירה של צעדי החובה:
- רישום חברה או סניף: בשלב ראשון יש להחליט על מבנה הפעילות. אופציה אחת היא הקמת חברה בע״מ מקומית באנגליה (Ltd), שהיא ישות משפטית נפרדת בבעלות החברה/היזמים מישראל. אפשרות אחרת היא פתיחת סניף (Branch) של החברה הישראלית בבריטניה, כלומר פעילות תחת ישות החברה הקיימת. במקרה של חברה בע״מ, התהליך כולל רישום ב-Companies House עם שם החברה, כתובת באנגליה, מינימום דירקטור אחד, בעל מניות וכו’.
- פתיחת תיקי מס ורישומים מול HMRC: HMRC הוא ה־Her Majesty’s Revenue and Customs – רשות המסים הבריטית. כל ישות שמנהלת פעילות עסקית צריכה לפתוח תיקי מס רלוונטיים. תיק מס חברות (Corporation Tax) נפתח אוטומטית בעת רישום חברה חדשה, אך יש להודיע ל-HMRC כאשר מתחילים פעילות חייבת מס (למשל, חברה זרה עם סניף צריכה ליידע את HMRC שהיא החלה לסחור ולפתוח תיק למס חברות עבור הסניף.
- דיווחים תקופתיים ותשלומים: לאחר שהכול רשום, מתחיל שלב ההתנהלות השוטפת. חובות הדיווח העיקריות כוללות: דוח שנתי (Annual Accounts) – הגשת דוחות כספיים שנתיים מבוקרים (או מבוקרים חלקית, תלוי בגודל החברה) ל-Companies House בתוך פרק זמן מוגדר מתום שנת הכספים.
כמו כן, יש להגיש דוח שנתי תקופתי לרשם החברות (Confirmation Statement) שמעדכן פרטים בסיסיים על החברה פעם בשנה. בנוסף, החברה חייבת בהגשת דוח מס חברות שנתי (טופס CT600) ל-HMRC, שבו מחושב מס החברות המגיע על רווחי השנה. את מס החברות עצמו יש לשלם לרוב תוך 9 חודשים מתום שנת הכספים (עבור חברות קטנות ובינוניות; חברות גדולות משלמות מקדמות רבעוניות).
בתחום המע״מ, על החברה להגיש דוחות מע״מ רבעוניים ולשלם את המע״מ המתחייב עד חודש ו7 ימים מסיום כל רבעון (למשל, עבור רבעון קלנדרי עד ה-7 לחודש שלאחר תום הרבעון). בתחום השכר, על המעסיק הבריטי להגיש דיווח PAYE חודשי (Real Time Information – RTI) הכולל פירוט השכר ששולם והמיסים שנוכו, ולשלם את סכומי ניכוי המס וביטוח הלאומי עד ל-22 לחודש העוקב (בהעברה אלקטרונית).
בסוף שנת המס הבריטית (המתחילה באפריל ומסתיימת ב-5 באפריל של השנה העוקבת) יש למסור לכל עובד טופס סיכום שנתי (P60) ולדווח לרשויות בטופס שנתי (FPS Final Submission). אם החברה מנכה מס במקור מתשלומים אחרים (לדוגמה, תשלומים לקבלנים בתחום הבניין כפופים למשטר CIS), יהיו גם שם דיווחים מיוחדים. אי-עמידה בלוחות הזמנים של הדיווחים והתשלומים כרוכה בקנסות משמעותיים באנגליה, שכן המערכת מאוד קפדנית לגבי ציות. לכן, חשוב מאוד שחברה ישראלית הפועלת באנגליה תסתייע ברואה חשבון מקומי או שירות מקצועי שינהל את לוח הדיווחים, יפיק את הדוחות הנדרשים בזמן וידאג להעברת התשלומים. - חבות מס ושיתוף פעולה עם הרשויות: מעבר לעצם הגשת הדיווחים, על החברה לוודא שהיא מחשבת נכון את חבויות המס שלה ומשלמת את מלוא המס בזמן. רשויות HMRC מפעילות מערך ביקורת ויכולות לדרוש ביקורת עומק, במיוחד אם יזהו פעילות בינלאומית המעלה שאלות (למשל, מחירי העברה בין החברה בישראל לסניף באנגליה).
הבדלים מרכזיים בין ישראל לבריטניה במיסוי ורגולציה
כאשר חברה ישראלית פועלת במקביל בישראל ובבריטניה, מתחדדים כמה הבדלים מהותיים בסביבת המיסוי והרגולציה בין שתי המדינות. הבנת ההבדלים הללו מסייעת להיערכות נכונה ולהימנע מהנחות שגויות. בין ההבדלים המרכזיים:
- שיעורי מס חברות ומבנה המיסוי: בישראל מס החברות אחיד ועומד על 23% מהרווח, ללא תלות בגודל החברה. בבריטניה, לעומת זאת, שיעור המס מדורג – החל מ-19% לחברות קטנות ועד 25% לחברות גדולות, עם מדרג ביניים.
- מע״מ וסף רישום : בישראל, כל חברה או עסק חייבים לפתוח תיק מע״מ בעת התחלת פעילות ולהוציא חשבוניות עם מע״מ כבר מהשקל הראשון (מלבד עוסקים פטורים זעירים מאוד שאינם רלוונטיים לחברות הייטק לרוב). בבריטניה, קיים סף מחזור שנתי (85 אלף £) שמתחתיו אין חובה לגבות או לדווח מע״מ.
- מיסוי ותשלומי שכר: שני המשקים מפעילים מנגנון ניכוי מס הכנסה וביטוח לאומי על שכר עובדים, אך בשיטות שונות. בישראל, המעסיק מנכה לעובד מס הכנסה לפי מדרגות 10%-50% ותורם לביטוח הלאומי בשיעור כ-7.5% מהשכר (מעל סף) בעוד העובד משלם כ-12% (כולל מס בריאות). בבריטניה, מדרגות מס ההכנסה דומות (20%-45%) אך ביטוח לאומי שונה במבנהו: המעסיק משלם 13.8% קבוע מעל סף קטן, והעובד משלם 12% על רוב שכרו ו-2% על חלק גבוה. הבדל נוסף הוא הדרישה החוקית באנגליה שהמעסיק יספק תוכנית פנסיה לכל עובד ויתרום לה, דבר שאינו דרישת חוק בישראל אלא נובע מהסכמים קיבוציים.
- דיווח כספי וביקורת: בישראל, חברה פרטית נדרשת להגיש דוחות כספיים שנתיים לרשויות המס ולעבור ביקורת רואה חשבון, אך דוחותיה אינם ציבוריים. באנגליה, כל חברה מחויבת להגיש דוחות ל-Companies House הפתוחים לעיון הציבור, אם כי יש הקלות בצורה ובדרישות עבור חברות קטנות.
- אכיפה וענישה: המערכת הבריטית ידועה כאכפתית ומסודרת מאוד בכל הנוגע לעמידה בזמנים וציות לחוקים. לדוגמה, איחור בהגשת דוח שנתי לחברות מוביל אוטומטית לקנס כספי שעולה עם הזמן, ואף עלול לגרום למחיקת החברה לאחר תקופה. בישראל, אף שיש חובות חוקיות, בפועל האכיפה לעיתים גמישה יותר (למשל, איחור קל בהגשת דוח מע״מ יוביל לרוב לקנס קטן או התראה). חברה ישראלית צריכה להתרגל לכך שבבריטניה אין הרבה מקום לגמישות – מומלץ להטמיע תהליכים אוטומטיים ותזכורות כדי לעמוד בכל הדרישות הבריטיות ללא כשל.
- רגולציה טכנולוגית וסביבת עסקים: ישראל ובפרט תל אביב מוכרות בסצנת החדשנות והסטארטאפים, אך מבחינת רגולציה, אנגליה מציעה לעיתים מעטפת מעודדת השקעות זרות. לדוגמה, הממשלה הבריטית מציעה ויזות ייעודיות ליזמי סטארטאפ ומשקיעה בתוכניות האצה (מה שאין בישראל ברמת הויזות כי אין צורך). מצד שני, הרגולטורים הבריטיים קפדניים בתחומים כמו פרטיות וסייבר – חוקי GDPR/UK GDPR באנגליה נוקשים יותר מחוק הגנת הפרטיות הישראלי, וחברות טכנולוגיה צריכות להתאים את מדיניות המידע שלהן. גם בתחום הפיננסי, לונדון היא מרכז פיננסי עולמי בפיקוח הדוק, ולכן חברת פינטק הפועלת שם תיחשף לדרישות רגולטוריות מפורטות יותר מאשר בישראל (שבה תחום הפינטק עדיין בשלבי גיבוש רגולציה).
הטבות מס בבריטניה לחברות טכנולוגיה
הממלכה המאוחדת שואפת למשוך חברות חדשנות וסטארטאפים, ובהתאם מציעה מספר תמריצי מס והקלות שיכולות להיות רלוונטיות לחברה ישראלית הפותחת שלוחה באנגליה. אמנם שיעור המס הסטנדרטי באנגליה אינו נמוך במיוחד, אך הטבות אלה עשויות להפחית את הנטל האמיתי על חברות טכנולוגיה:
- הטבות מס למחקר ופיתוח (Research & Development Tax Relief): זהו אחד העידודים המשמעותיים ביותר לחברות טכנולוגיה בבריטניה. אם החברה מבצעת פעילות מחקר ופיתוח טכנולוגית באנגליה (כגון פיתוח תוכנה, מוצרים חדשניים, פתרונות הנדסיים וכד'), היא עשויה להיות זכאית להטבות מס ייחודיות. במסגרת תמריץ ה-R&D, חברות יכולות לקבל ניכוי מוגדל בהוצאות המו״פ לצורכי חישוב מס (גבוה יותר מ-100% ההוצאה הריאלית, לדוגמה 186% מההוצאה החל מ-2023 לחברות קטנות – כלומר הכפלת ההוצאה כמעט פי 1.86 בחישוב), מה שמקטין את הרווח החייב.
יתרה מכך, סטארטאפים מפסידים (עדיין ללא רווח) יכולים להמיר את ההפסד למענק כספי מהמדינה – למעשה לקבל החזר מזומן בגין חלק מהוצאות המו״פ. נכון להיום, חברת סטארטאפ קטנה המבצעת מו״פ משמעותי יכולה לקבל החזר של עד כ-18%–27% מהוצאות המו״פ שלה כמזומן ישירות מ-HMRC, גם אם לא שילמה עדיין מס חברות (הטבת ענק המזרימה מזומנים לחברות בראשית דרכן).
כדי לממש את ההטבה, יש לעמוד בהגדרות די מוקפדות של מה נחשב פרויקט מו״פ חדשני, ולדווח במסגרת דוח המס השנתי את ההוצאות המוכרות בצירוף תיאור טכני. תמריץ זה דומה במהותו למענקי רשות החדשנות בישראל, אך מופעל דרך מערכת המס. חברה ישראלית המרחיבה פעילות פיתוח באנגליה תרצה לנצל הטבה זו כדי להקטין עלויות – למשל, להעסיק חלק מצוות הפיתוח בבריטניה ולזכות בהחזר משמעותי על שכר המפתחים והמהנדסים. - משטר Patent Box: הטבת מס ייחודית זו מיועדת לחברות שמפיקות רווחים מניצול קניין רוחני רשום (פטנטים וזכויות דומות) בבריטניה. אם לסטארטאפ יש פטנט רשום בבריטניה וההכנסות שלו קשורות למוצרים או לשירותים המבוססים על אותו פטנט, החברה יכולה לבחור במשטר ה"פטנט בוקס" לפיו רווחים המיוחסים לפטנט ימוסו בשיעור מופחת של 10% בלבד (במקום 25%). מטרת ההטבה היא לעודד חברות טכנולוגיה לרשום ולנצל את הפטנטים שלהן בבריטניה. סטארטאפ ישראלי עם קניין רוחני עשוי לשקול לרשום פטנט גם בממלכה כדי ליהנות מהמשטר המוטב בעתיד, לכשיגיע לשלב רווחיות.
- פטורים והקלות בהשקעות הון: בריטניה מציעה ניכוי מואץ להשקעות בציוד ובהון (Annual Investment Allowance) עד תקרה גבוהה (נכון להיום 1,000,000£ בשנה) – כלומר, חברה שרוכשת ציוד, מחשוב, מכונות לצורך העסק יכולה לנכות 100% מעלותם בשנת הרכישה, מה שמקטין את הרווח החייב באופן מיידי. זה רלוונטי לחברות שצריכות להשקיע בתשתיות טכנולוגיות. בישראל קיימים פחת מואץ בתחומים מסוימים, אבל התקרה והשיעורים בבריטניה נדיבים יותר כמדיניות לעידוד השקעות.
- עידוד השקעות בסטארטאפים (SEIS/EIS): אמנם הטבות אלו אינן נוגעות ישירות למס החברות שהחברה משלמת, אך הן רלוונטיות לחברה כמנוף גיוס הון. בריטניה מפעילה תוכניות לעידוד משקיעים פרטיים להשקיע בסטארטאפים באמצעות הטבות מס להם (משקיע המזרيم כסף לסטארטאפ במסגרת תוכנית SEIS או EIS יכול לקבל זיכוי במס הכנסתו האישית, וכן פטור ממס רווחי הון עתידי על המכירה). עבור סטארטאפ ישראלי שפותח שלוחה באנגליה ומעוניין לגייס הון ממשקיעים בריטים, עמידה בתנאי SEIS/EIS יכולה להיות יתרון משמעותי – זה הופך את ההשקעה בו לאטרקטיבית יותר בזכות הטבת המס למשקיע. למרות שזה לא משפיע ישירות על דו״חות החברה, זו דוגמה לאופן בו הרגולציה הבריטית מעודדת את מגזר הסטארטאפ.
- היעדר מס במקור על דיבידנדים ותרומות הון: כמוזכר קודם, בריטניה אינה מטילה מס ניכוי במקור על דיבידנד שמחולק מחברה בע״מ בריטית לבעלי מניות, אפילו אם הם תושבי חוץ. המשמעות היא שחברה ישראלית שהקימה חברה-בת באנגליה יכולה להעביר רווחים חזרה לישראל כדיבידנד ללא ניכוי מס בבריטניה (אם כי בישראל אותם רווחים עשויים להתחייב במס בעת קבלתם, בכפוף לאמנה). בנוסף, הכנסת הון לחברה (Equity) אינה יוצרת אירוע מס בבריטניה, כך שניתן להזרים כספים מהארץ לחברה האנגלית להשקעה בפעילות ללא חבות מס. אלו אמנם לא "הטבות" במובן של תשלום שלילי, אך הם הופכים את המבנה הבינלאומי ליותר יעיל.
כיצד ERB מלווה סטארטאפים בהתרחבות פיננסית לאנגליה
התרחבות לשוק הבריטי פותחת שער לצמיחה גלובלית, אך מלווה במורכבויות מס ורגולציה. חברת ERB מתמחה בליווי פיננסי מקיף לחברות סטארטאפ ישראליות הפועלות בחו״ל, ובפרט באנגליה. ל-ERB צוות מקצועי בישראל ומשרד בלונדון המספקים יחדיו פתרון כולל – החל משלב התכנון האסטרטגי של מבנה הפעילות, דרך הקמת החברה או הסניף באנגליה וטיפול בכל רישומי המס הנדרשים, ועד לניהול הכספים והדיווחים השוטפים בהתאם לדין המקומי.