יש לכם ביד הצעת רילוקיישן לארה"ב. קודם כל ברכות! דבר שני – אמאל'ה, מה עושים עכשיו?

אז יש לכם ביד הצעת רילוקיישן לארה"ב. קודם כל ברכות! דבר שני – אמאל'ה, מה עושים עכשיו?

אתם קרובים מתמיד להגשמת החלום האמריקאי, אבל בלי הערכות מוקדמת החלום הזה בקלות יכול להפוך לחלום בלהות.

 

אז לפני שאתם מפנטזים על איזה רכב לקנות, או על החופשה הראשונה בהוואי, חשוב לקרוא את הטיפים המעולים של איה שמואלי-לבקוביץ' מנכ"לית חברת OGEN RELOCATION, המהווים את הבסיס לרילוקיישן מוצלח! 

 

משפחה

המעבר לרב הוא חלומו וקרש הקפיצה של אחד מבני הזוג, זה שהרילוקיישן נעשה בזכותו, או בגללו, איך שאתם מסתכלים על זה.

מנגד יש את בן הזוג השני, שיכול להיות שהוא נסער ונרגש כלפי המעבר, אבל בעצם מקריב כאן הקרבה גדולה, שללא ספק מסיטה את מסלול חייו.

בישראל אנחנו רגילים ששני בני הזוג עובדים ועסוקים, ופתאום מגיעים למציאות אחרת, שבה אחד משני בני הזוג לא יעבוד לתקופה מסויימת, או אף לכל תקופת הרילוקיישן, מבחירה או מכורח.

צריך להיות ערניים ורגישים לשינוי זה, שיש לו השפעה מכרעת על הצלחת הרילוקיישן – אם בני המשפחה, ובן הזוג בראשם, יהיו מרוצים, לרילוקיישן יהיו סיכויי הצלחה גבוהים יותר.

כשמקבלים החלטות שונות, כמו מועד המעבר, אזור המגורים, הבית עצמו וכד', צריך לזכור – אתם תקומו מחר בבוקר ותסעו לעבודה ולעיסוקיכם ומאחור ישארו בני הזוג והם אלו שיצטרכו לחפש ולמצוא את עצמם, אז עדיף שזה יהיה באזור נוחות מירבי. למשל אם קרבה לקהילה ישראלית חשובה לבני הזוג, או אם קרבה לבתי קפה וחנויות – שימו את השיקולים האלו לפני שיקולים של מרחק הבית מהמשרד.

 

מעבר מוצלח של הילדים גם הוא המפתח להצלחת הרילוקיישן. זה הדבר המרכזי שדואגים לו, וממשיכים לדאוג גם אחרי שהילדים כבר בסדר, התאקלמו לגמרי ואפילו מדברים אנגלית בלי מבטא, מה שלעולם לא יקרה לנו.

ההתחלה תהיה לא קלה, הם יכנסו למסגרות החינוך בלי שהם מבינים את השפה וירגישו רחוקים ומנותקים מהחברים ומהמשפחה שנשארו בארץ. יקח קצת זמן. בזמן הזה חשוב שאתם ההורים תהיו שם לתמוך בהם, לעודד ולראות איפה אפשר להקל עליהם.

תתחילו בתהליך עוד כשאתם בארץ – תשתפו אותם בהליכי המעבר, תספרו להם מראש לאן הם עוברים ומה הולך להיות. אם אתם מכירים משפחות שעוברות לאותו אזור עם ילדים בגילאים דומים – תכירו ביניהם עוד כשהם בארץ. יהיה להם נהדר לפגוש בפרצופים מוכרים בצד השני של הכדור.

ולמרות שאתם ההורים, הגדולים והגיבורים, מותר גם לכם להביע את החששות שלכם מהמעבר, כאלו שהם יכולים להזדהות איתם, ככה הם ידעו שהם לא לבד.

 

מידע

חשוב להבין לקראת מה אתם הולכים ולהיות מוכנים כמה שניתן  – מה התהליכים הצפויים, מה המסגרות הנכונות לילדים, איך הולכים לרופא, איפה כדאי לגור, כמה זמן לוקח כל דבר, מתי ואיך. כל משפט שאפשר לשים בסופו סימן שאלה רלוונטי להתייחסות ולמציאת תשובה.

אז צריך להתחיל ללמוד, לחפש ולחפור.

תשאלו ותבררו בכל מקום אפשרי, אבל הכי חשוב – תדעו לסווג ולסנן את המידע.

אתם עשויים לקבל 3 תשובות שונות על אותו נושא, ובסופו של יום להחליט מה התשובה הנכונה עבורכם. ויש תשובות שאולי נכונות עבורכם אבל הביורוקרט האמריקאי חושב אחרת. והוא מנצח.

אז תנסו להבחין בין נותני המידע השונים ותסווגו בהתאם:

–           עוברים ותיקים שעשו את המעבר לפניכם וכבר חיים בארה"ב כמה שנים טובות – הם מקור נהדר לקבל תחושה על החיים באזור, על מערכות החינוך, הרפואה, הקניות והפנאי. אבל הם מקור מידע ארכאי ולא מעודכן לגבי הביורוקרטיות השונות, למשל איך להוציא רשיון נהיגה. גם אם הם יגידו ש"מה פתאום, כשאנחנו הוצאנו רשיון לא היה צריך להגיע עם נהג מלווה, עזבו אתכם משטויות" אל תסתמכו על זה. זה היה לפני 7 שנים, פאסה.

–           עוברים חדשים, ממש כאלו שעברו כמה חודשים לפניכם –  מקור נהדר ועדכני לתהליכים ולביורוקרטיות, במיוחד אם הם עשו רשימות מסודרות ויכולים להעביר לכם את החומר. הם גם מקור טוב לתמיכה, עידוד והזדהות. אתם באותה סירה, אז תהנו מזה.

–           רשתות חברתיות – תחפרו ותמצאו שאלות שנשאלו קודם, אולי חשבתם עליהן ואולי לא. השאלות נהדרות. התשובות לא תמיד. במקרה הטוב הן סובייקטיביות, במקרה הפחות טוב הן על גבול הטעות. אז תנסו לנפות ולסנן, יש שם גם תשובות של אנשים שיודעים על מה הם מדברים.

 

אנשי מקצוע

בהקשר ישיר לעניין המידע, אל תחשבו שאת הכל אתם יכולים לעשות, לברר ולהבין לבד. יש מקומות שלא שווה לקחת את הסיכון שקיים בתכנון לא נכון ובטעויות שנגזרות מכך. תעשו לעצמכם טובה ותנו למומחים לעשות את זה בשבילכם. גם אם זה יעלה קצת. כי על טעויות משלמים, לפעמים אפילו בגדול – מישהו אמר מסים ואקזיט?

תעשו לעצמכם רשימה של אנשי המקצוע שקיימים בתהליך, למשל: עו"ד לענייני הגירה, יועצי מסים, רואי חשבון, מומחי רילוקיישן (כן, זה אנחנו), חברות הובלה, יעוץ הורי, סוכני ביטוח וכו' וכו', ותחשבו על כל אחד  – האם העזרה שלהם בסופו של דבר תחסוך לכם זמן ומשאבים, האם הם יכולים לפנות אתכם להשקיע ולהיות שם עבור הילדים ולא רק להשקיע בחיפוש ולימוד החומר, האם הם יכולים להרגיע את החששות. אם עניתם כן על השאלות האלו ואחרות – אז כנראה ששווה.

 

החיים עצמם

למרות החלום האמריקאי והפנטזיה על מלרוז פלייס, בתכל'ס החיים בארה"ב לא ממש זולים. אפילו די יקרים.

תעשו את החישובים לפני המעבר ותבינו מה יהיה סדר גודל ההוצאות שלכם ביחס להכנסה. לפעמים המאזן יהיה קרוב לאפס, ולא בטוח אם מהצד הנכון שלו.

רילוקיישן לא בהכרח אומר חסכון. לפחות לא עד האקזיט, הרי ברור שזה יקרה בקרוב, לא?

אבל יש גם דברים שהם מעבר להבט הכלכלי, יתרונות כאלו שצריך להכניס גם אותם למאזן ולשיקלול – הילדים ירכשו שפה חדשה, המשפחה תחשף לתרבות אחרת, תרכשו נסיון בעבודה גלובלית, תתחככו בענקי התעשיה, הריחוק מהלחץ הרגיל יכניס בכם שלווה, שלא תרגישו אותה עד הפעם הראשונה שתבקרו בארץ ויצפצפו לכם ברמזור (הכתום כמובן), סופי שבוע ארוכים שבהם אתם המשפחה הקטנה נטו, בלי מחויבויות וגפילטע פיש, זמן איכות להתקרב ולהתחבר.

יש הרבה דברים טובים ברילוקיישן שלא נמדדים בכסף, תאמצו אותם בזרועות פתוחות. ותתגעגעו, גם הגעגוע הוא חוויה בלתי נשכחת.